בשבוע האחרון עבדתי הרבה בחצר, זרעתי בערוגות, מסקתי זיתים, ובעיקר חפרתי סוולים. אלו הם מן תעלות שתפקידן לעצור את ה"נגר העילי" [מים שזורמים על פני השטח לאחר הגשמים] ולתת לו זמן לשהות ולחלחל אל תוך האדמה במקום לזרום לכביש ובסופו של דבר להגיע לים. אל הסוולים האלו שעשיתי בבוסתן הקטן, יגיע הנגר העילי מהגג, אותו חישבתי. והתוצאה הייתה מפתיעה, באירוע שיא של גשם יזרמו כ 5 קוב מים מן הגג [וזה לא כל הגג, רק החלק שאני מכוון אל הבוסתן]. כך, במקום שהמים האלו יברחו מהשטח הם ירוו את האדמה במים שהצמחים יוכלו להנות מהם.
בכל מקרה, זה לא לגמרי הנושא שעליו אני רוצה לדבר.
תוך כדי העבודה אמא בקשה ממני להביא צ'ק לשכן, ממנו אנחנו שוכרים את הבית.
הבאתי לו את הצ'ק, וכמנהגו כאשר הוא רואה אותי הוא שאל מה אני עושה בימים אלו. אז ספרתי לו על הדברים שאני עושה ביניהם העבודות בחצר, על כך שפרמקלצ'ר זה עיקר העניין שלי ושאתחיל בקרוב תוכנית דיפלומה בנושא זה, וקורס של תכנון יערות מאכל. לרוב כשאדם שומע את המונח יער מאכל הוא שואל מה זה, וכך עשה גם הוא.
הנה סרט קצר בעברית שמסביר מה זה יערות מאכל
הוא התפלא שדבר כזה אפשרי במזג האוויר בארץ, אבל עד מהרה גילינו שיש לנו חברים משותפים שנעזרים בשיטות חקלאות נבטיות המשמרות את הנגר העילי כדי לגדל עצי פרי רבים בשטח שלהם בנגב. הוא שתק מעט, תהה לעצמו ואז ספר לי שבשטחים החקלאיים מתחת למושב יש לו שטח של 15 דונם, בהם הוא כבר לא מגדל דבר משום שזה לא השתלם לו יותר. בחתית השטח הזה יש נחל שזורם אחרי גשמים והוא מביא המון המון מים, "מקום מעולה כדי לעשות טראסות ועבודות עפר שונות לשימור מים" הוא אמר. שוב הוא שתק רגע ואז אמר "אולי אתה רוצה לדאוג לשטח הזה? אני אשמח אם יצא ממנו משהו טוב." "שאני אתכנן ואקים שם יער מאכל?" אמרתי בשמחה ופליאה "כן, תחשוב על זה, תסתכל על השטח ונדבר" הוא הסביר לי איך להגיע אל השטח ואני מייד יצאתי. ישבתי שם שעה והתבוננתי, בהחלט שטח מדהים, מלא בפוטנציאל כדי לעשות שם פרמקלצ'ר ויער מאכל.
זה רעיון ופנטזיה מאוד מגניבה, ויש כמה דברים שאני צריך לברר לפני שאסגור איתו שאני עובד על השטח הזה ומתחיל בו תכנון פרמקלצ'ר והראשון מביניהם הוא עם עצמי.
הקמה של יער מאכל דורשת הרבה זמן, עבודה ומחוייבות, ולוקח כמה שנים עד שמערכת כזאת מתבססת. השאלה שאני צריך לשאול את עצמי היא שאלה של מחוייבות. להתחייב מצד אחד אומר להעמיק בנושא ולהקדיש את עצמי לזה, דבר שהוא מאתגר אך גם מדהים ומרתק, מצד שני התחייבות אומרת לסגור אפשרויות רבות אחרות של מה ומי אני יכול להיות ולעשות. אין סוף האפשרויות מלאות בקסם, זה כיף להרגיש שאני יכול לבחור בכל מני דברים, שאני יכול אפילו לנסוע פתאום לטייל בחו"ל לשנה. אבל יש מידה מסויימת של אשליה באינסוף האפשרויות, כי הן כולן בגדר אפשרויות. הבחירה וההתחייבות מאפשרת להעמיק ובעצם לממש את אחת האפשרויות האלו.
אבל האם זה נכון בגילי [17] להתחייב לדבר כזה, של כמה שנים? אולי זה גיל שבו עדיף לי לא להתקבע עדיין, להמשיך לנסות כל מני דברים, לשמור את האפשרות לעבור דירה בהמשך, לצאת לטיול של שנה. אולי לא כדאי לקחת אחראיות על פרויקט כזה, להמשיך בקטן בנתיים, זה פחות מפחיד.
אבל מצד שני את השאלות האלו על התחייבות אני אשאל גם כאשר אהיה בן 20, וגם בגיל 25 וגם ב 30. אני חושב שזו שאלה שתמיד תהיה קיימת בכל מני שלבים בחיי.
בנוסף תמיד במידה ואני אראה שזה כבר לא מתאים לי, אני יכול למצוא מישהו שיחליף אותי באחראיות על היער.
אני רואה את זה כהזדמנות לימודית מעולה, שאם אבחר לנצל אותה אעשה גם פרויקט משמעותי על הדרך. אני אעשה עם בעלי השטח שיחת תיאום צפיות ובמידה והכל יתאים אז אני מתכוון לקחת את הפרויקט הזה, שמגיע בדיוק בזמן כי בסופ"ש הקרוב אני מתחיל קורס פרמקלצ'ר מתקדם ממוקד בנושא תכנון יערות מאכל. והרי זה משמח לעשות קורס בידיעה שמיד כשהוא יסתיים ואפילו תוך כדי יש כבר איפה לעשות תכנון וליישם.
עזבתי את בית הספר- כדי ללמוד 
בונא, 15 דונם זה חתיכת יער מאכל
תוך יומיים אתה יכול למצוא מספיק דארווישים שיקפצו על ההזדמנות.. =]
עם הקורס שאתה עומד להתחיל, ואולי כבר התחלת, זה סטאז' נהדר
אבל אתה לא מתכוון לעשות את זה לבד, נכון?
וכן, אני מכיר את ההתחייבויות האלה מקרוב, כלומר, ממש מרחוק, הן קוראות לי ומראות לי את העוצמה האינסופית שיש בלהשקיע כמה שנים מהנשמה שלך במשהו אחד. לעוף עליו טוטאלוס
אם תמצא תשובה לגבי איך מחליטים דברים כאלה מתוך בחירה חופשית – אנא, גלה לי.
היי פאן
15 דונם זה בהחלט חתיכת יער מאכל, ולעשות דבר כזה לבד זה קשה, ויכול מאוד להיות מיאש.
מהסיבה הזאת ועוד כמה נוספות החלטתי לשים את הרעיון הזה כרגע בהמתנה, הקמת יער מאכל [וחיים באחד כזה] בהחלט נשארת חלק גדול מהחזון שלי לחיי, אבל הגעתי למסכנה שעלי לחכות עם זה עוד. אני מתכוון להרחיב על זה עוד בפוסט הקרוב.
לגבי השאלה שהעלית איך אפשר לקבל החלטות כאלו מתוך בחירה חופשית, אשמח לחקור את זה, ולהבין גם באמת מתי זה נכון ותומך ומתי ההפך [שאלה ששאלתי את עצמי הרבה בהתלבטות על הנושא הזה ובכלל על התקופה הקרובה].
אני חושב שלמרות הפחד שקיים מהתחייבויות גדולות, לפעמים יש גם רצון חזק לזה, כי יש בזה הרבה עוצמה.
ואני חושב שכאשר הנשמה מוכנה לזה [ואפילו לפני תלוי אצל מי] אז היא קוראת לזה ואז אפשר לבחור בהתחייבות מבחירה חופשית, כאשר הקריאה לכך באה מבפנים.
בכלל בחירה חופשית בגבולות [התחייבות הרי יוצרת גבולות] זה מעניין, זה מעלה הרבה שאלות על חופש, לי זה מרמז על כך שבחופש יכולים להיות גבולות והוא אינו תלוי דווקא בהתנערות מהם.